אנו נמצאים בפתחו של עידן בו מערכת המשפט העמוסה מעודדת את הצדדים ליישב סכסוכים מחוץ לבית המשפט. בעוד גישור ובוררות הם שני הליכים שונים מאד זה מזה, קיים בלבול רב בציבור בין השניים. נכון, המשותף לשניהם הוא יישוב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט ובסיועו של גורם שלישי, אך כאן נגמר הדמיון.
המגשר לעומת הבורר
המגשר הוא גורם מוסמך ומקובל על שני הצדדים, אשר תפקידו ללוות אותם ולהנחות אותם לקבלת החלטות והסדר בהסכמה. לא המגשר הוא המחליט, אלא הצדדים בסופו של דבר מקבלים החלטה משותפת, כשהתוצר הסופי הוא הסכם משפטי מחייב שנובע מההסכמות המשותפות שהגיעו אליהם.
הבורר הוא גורם מקובל על שני הצדדים אשר מקיים הליך "מעין-שיפוטי", שומע את הצדדים ובסופו של דבר מקבל החלטה אשר מחייבת את שני הצדדים. בבוררות הצדדים מפקיעים מידיהם את סמכות ההכרעה ומעבירים אותה לבורר. התוצר הסופי הוא פסק בוררות מחייב, בדומה לפסק דין של שופט.
הליך הגישור
הליך הגישור כולל פגישות עם הצדדים לפי הצורך. המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד וכמובן, עם כל הצדדים יחד. האווירה נוחה, פחות פורמאלית, כשהמגשר אינו נוקט עמדה או פוסק מי מהצדדים צודק. מטרתו לקדם תקשורת בונה ומועילה בין שני צדדי הסכסוך, לסייע לכל צד להבין מה האינטרסים החיוניים שלו, כיצד הוא יכול להגן עליהם ועל מה הוא מוכן לוותר על מנת לסיים את הסכסוך. המגשר יכול לסייע לצדדים בהעלאת רעיונות לפתרונות יצירתיים, אשר יאפשרו לכל צד לשמור על האינטרסים החיוניים שלו. הוא יכול לספק פרספקטיבה רחבה: עסקית, משפטית ואישית, במטרה להשיג הסכם משפטי מוצלח ויציב, ששני הצדדים יהנו ממנו.
הליך הבוררות הוא הליך בו הצדדים מסכימים להפנות את הסכסוך ביניהם להחלטת בורר, אשר מוסכם על שניהם. במהלך הבוררות נפגשים הצדדים עם הבורר ושוטחים את טענותיהם בפניו. פעמים רבות בוחרים בבורר בעל מומחיות מיוחדת בנושא הסכסוך. למרות שההליך אינו כפוף לדיני ראיות, הוא מתקיים במתכונת שיפוטית. אין פגישות נפרדות של הצדדים עם הבורר והאווירה יותר פורמאלית ונוקשה. בסיום התהליך מוציא הבורר פסק בוררות ומכריע בפסיקה המחייבת את שני הצדדים.
מה קורה אם ההליך נכשל?
הסטטיסטיקה מדברת על אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד בהליכי גישור אך כדאי לדעת כי בכל שלב בתהליך, ניתן להעביר או להחזיר את הסכסוך לבית המשפט. כל המידע, הסוגיות והנתונים שעלו בהליך הגישור הינם חסויים ולא ניתן להשתמש בהם בבית המשפט. בגישור אין צורך בערכאת ערעור כי מרגע שהושג הסכם, הוא בהכרח מקובל על שני הצדדים.
בהליכי בוררות, ניתן להסכים בנוסף לזהות הבורר, גם על אפשרות לערעור על פסק הבורר בערכאת ערעור מסודרת ומוסכמת על הצדדים. כך שאם פסק הבורר אינו משביע את רצון אחד הצדדים, ניתן להמשיך את ההליך ולערער על הפסיקה.
אז מה עדיף? בוררות או גישור?
אפשר לומר שהבחירה לנסות וליישב את הסכסוך מחוץ לבית המשפט היא כבר החלטה טובה, אשר חוסכת לצדדים כסף רב, משאבים, אנרגיה וזמן יקר. יתרונו הגדול של הגישור הוא בעובדה שההסכם, אשר מקבל בסופו של דבר מעמד משפטי מחייב של פסק דין, מושג בהסכמת הצדדים, בשיתוף פעולה ומבלי שהוא נכפה עליהם. ההסכם מתקבל מתוך הכרה הדדית והעצמת הצדדים. הסכם שכזה הוא בהכרח יציב יותר, טוב יותר ויעיל יותר מכל דרך אחרת. כמו כן, כשהפיתרון מושג בהסכמה, נבנים היסודות להתקדם, להשאיר את הסכסוך מאחור ולקיים מערכת יחסים אישית ו/או עסקית תקינה ואף ליצור שיתופי פעולה חדשים.
מתלבטים בין בוררות לגישור? רוצים לשאול או להתייעץ? אל תהססו ליצור איתי קשר
