גישור בקהילה

אני מאמינה בכל ליבי כי הטמעה של כלי הגישור בקהילה, יסייע לה להיות קהילה משופרת ויהפוך את המציאות לנעימה יותר ואת החברה לטובה יותר. גישור הופך את העולם שלנו לטוב יותר. מילים גדולות, אבל יישום פשוט. אי אפשר להימנע לחלוטין מסכסוכים בקהילה. עד כמה שלא נבחר בקפידה את היישוב בו אנו גרים, את השכנים המקיפים אותנו ואת הארגונים הסובבים אותנו, אין לנו שליטה על הכל ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו, בכל שלב, מהווים צד לסכסוך.

מה שיקבע את התנהלות הסכסוך ואת התוצאות שלו, הן הבחירות שלנו בנקודת הזמן הזו, בה אנו צריכים לקבל החלטה מה עושים עכשיו.

בתרחיש אחד אנו יכולים לפנות לקבל סעד בבית המשפט (או למצוא את עצמנו נתבעים). במקרה כזה נצטרך לשכור עורך-דין שיטפל בתיק המשפטי שלנו, אולי גם לקבל חוות דעת של מומחים או להעסיק חוקרים פרטיים ובעלי מקצוע נוספים. נצטרך לשלם אגרות לבית המשפט וניכנס למערכת שעובדת בקצב שלה. יקבעו דיונים, יידחו דיונים, הסכסוך ימשך בינתיים למשך חודשים ושנים ואולי אף יחריף, כל צד יתבצר עוד יותר בעמדתו, עד למתן פסק הדין. אז צד אחד יצא מרוצה והצד השני יצא מופסד.

ומה לאחר מתן פסק הדין? האם תיתכן קהילתיות חמה ומחבקת? האם יתכן שיתוף פעולה, האם כשאחד הצדדים מרגיש שנעשה לו עוול אפשר להשאיר מאחור את הסכסוך ולנהל חיי קהילה ושכנות תקינים? התשובה היא: כנראה שלא.

הדוגמאות לסכסוכים בקהילה ובין שכנים הן רבות ומוכרות. חלק מהסכסוכים הנפוצים שנפתרו בהצלחה בגישור הם סכסוך בין שכנים על גיזום העצים שנפתר בסופו של דבר בהסכמה הדדית ונאכף על ידי הצדדים עד היום. סכסוך בין בני משפחה על נחלת בן ממשיך ואפילו סכסוכי שכנים על חניה בבניין משותף, יכולים לפגוע קשות באיכות החיים ויכולים להיפתר במהירות ובמינימום אי-נעימות.

סכסוכים בקהילה ובין שכנים שמגיעים לבית המשפט קורעים את הקהילה, מפלגים אותה למחנות ועלולים לגרום לה לנזק בלתי הפיך.

יש דרך אחרת, דרך הגישור. גישור הוא כלי שחייב להיות זמין ונגיש לטעמי בכל קהילה, ברמה המוניציפאלית ולהוות אלטרנטיבה ממשית לפתרון סכסוכים בקהילה. ברגע שהצדדים המסוכסכים מחליטים לפנות לגישור, הם חולקים בעלויות המגשר ומצמצמים למינימום הוצאות מיותרות.

הליך הגישור קצר, ממוקד ומסתיים במהירות, כך שסכסוכים אינם מכבידים על הקהילה לאורך שנים. העובדה שכל הסכמה מתקבלת במשותף, עד חתימת הסכם אשר מקובל על שני הצדדים ושומר על האינטרסים החיוניים של כל אחד מהם, מבטיחה שהסכסוך מנוהל באופן הגון, תוך דו-שיח ותקשורת שוטפת. כך מתאפשרת מערכת יחסים קהילתית ושכנות בריאה גם במהלך תקופת הגישור ועוד יותר – לאחריה.

הגישור לא מסתיים בצד אחר ממורמר וכועס, אלא בשני צדדים ששמרו על מה שחשוב להם. מכאן, ניתן להתקדם קדימה, להשאיר את הסכסוך בעבר ולהמשיך לנהל חיי קהילה ושכנות משותפים. בחירה בדרך הגישור לפתרון סכסוכים מחנכת ומציבה דוגמה לדור הצעיר, מייצרת אנשים מתקשרים יותר, יצירתיים יותר וסובלניים יותר. זו אולי נשמעת כמו אחריות גדולה, אבל אני מאמינה שלמגשרים יש תפקיד מכריע בחברה של ימינו ויש להם את הכוח להפוך אותה לחברה טובה יותר.

לכן, אני פועלת באופן נמרץ כדי לקדם את הגישור בקהילה ולאפשר לכולם ליהנות מהיתרונות שהוא מספק.

רוצים לשמוע עוד על גישור בקהילה? רוצים לשאול או להתייעץ? אל תהססו ליצור איתי קשר

2017-09-11T13:54:00+00:00