מגשר הוא לא שופט, מגשר הוא לא בורר, מגשר לא פוסק, מגשר לא מחליט מי מבין הצדדים צודק. אז מה בדיוק מגשר עושה? ואיך הוא מצליח במקום שבו כל האחרים נכשלו – להביא להסכמות משותפות לסיום הסכסוך? הרבה מידע מוטעה מסתובב סביב הליך הגישור, חלק גדול ממנו נסוב על תפקידו של המגשר. כיום, אין דרישה חוקית להסמכת מגשרים, אך התחום כולו עובר תהליך הסדרה והתמחות וישתנה רבות בשנית הקרובות.
כאשר בוחרים מגשר, מומלץ לבחור מגשר אשר הוסמך לכך במסגרת לימודים מתאימים ועבר פרקטיקום (התנסות מעשית) להשלמת הכשרתו ולצבירת ניסיון מעשי. מגשר אינו חייב להיות עורך-דין, אך יש יתרון רב מאד לרקע משפטי, שכן בסופו של דבר יצטרך ההסכם לענות על היבטים חוקיים ולהיות מנוסח כמסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. אך מלבד ידיעת החוק, מביא איתו המגשר גם את ניסיון חייו, את ניסיונו המקצועי, את כישוריו האישיים והבין-אישיים.
על כל מגשר חלות חובות אתיות. על פי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 על המגשר במדינת ישראל, בין היתר:
- לנהוג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
- לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר, או חשד לניגוד עניינים.
- להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
- לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור.
- לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית משפט. רבים המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר, אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על שנתגלה לו במהלך הגישור. לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט, דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי).
- לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור מידע זה בסוד.
- לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו.
- לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו.
אז מה כן עושה המגשר?
לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט, התשמ"ד 1984, מטרת המגשר "לסייע בידי בעלי הדין, להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו". כלומר, לייצר מרחב שבו שני הצדדים יכולים להציף את אי ההסכמות, לבחון את הפערים, לסייע לצדדים להבין בדיוק מה האינטרסים החיוניים שלהם, לנטרל אמוציות וראיה סובייקטיבית ולנסות לייצר עוגנים אובייקטיים להתייחסות. כל זאת, במטרה לעזור לצדדים למצוא פתרונות שיאפשרו לכל אחד מהצדדים לשמור על מירב האינטרסים ולפתור את הסכסוך בהסכמה ובאופן יצירתי. כל זאת, מתוך כבוד, הכרה והעצמה אישית והדדית.
המגשר נפגש עם הצדדים, שומע את שניהם ובמידת הצורך יכול גם להיפגש עם כל צד בנפרד. חשוב שהמגשר יהיה בקיא בחומר, יבין היטב את מהות הסכסוך ואת העולם ממנו מגיעים שני הצדדים. בפגישות הגישור מסייע המגשר לצדדים לראות את התמונה המלאה, לנטרל "מוקשים", לחשוב מחוץ לקופסה ולגבש פתרונות יצירתיים כדי להגיע להסכמות משותפות בנוגע לפתרון הסכסוך.
כאשר מתגבשים הפתרונות, המגשר מנסחם לכדי הסכם, אותו מגישים לבית המשפט ולאחר אישור בית המשפט ההסכם מקבל תוקף של פסק-דין ומחייב בדיוק כמו כל הכרעה שיפוטית. ההבדל – את ההכרעה ניסחו שני הצדדים מתוך הסכמה משותפת.
המגשר עושה את הבלתי אפשרי?
לפעמים הסכסוך כל כך עמוק וחריף, עד שהוא נראה בלתי ניתן לגישור. אבל דווקא אז, מגשר מוצלח יכול להחזיר את התקשורת לתוך מערכת היחסים הטעונה ולהתניע תהליך שיאפשר להשאיר את המחלוקת מאחור. המגשר צריך להיות דמות סמכותית ואמינה מצד אחד, מקצועי מאד ובעל הבנה גבוהה של כל ההיבטים השונים וההשלכות של הסכסוך, ומצד שני גמיש מאד, יצירתי במיוחד ובעל יחסי אנוש מצוינים.
בעזרת סט הכלים המקצועיים והתכונות האישיות שלו, מנווט המגשר את הצדדים היריבים לפתרון משותף של הסכסוך, עם המבט קדימה ויצירת מרחב ואופציה להמשך מערכת יחסים ושיתוף פעולה עתידי.
המגשר פועל ליצירת חברה טובה יותר
כן, בסופו של דבר, המודל של גישור עוזר לנו להיות חברה סובלנית יותר. לפתור סכסוכים בכבוד הדדי ותוך הכרה והעצמה הדדית. מאפשר צמיחה משותפת ויוצר הזדמנות להתפייסות ולהשארת הסכסוך מאחור. לכן למגשר יש תפקיד משמעותי מאד בחברה שאנחנו מבקשים לעצמנו. הוא מגיע עם שליחות של עזרה וסיוע ומספק מודל ודוגמה אישית להתנהלות הוגנת, מכבדת בעולם טוב יותר.
רוצים לשאול או להתייעץ? אל תהססו ליצור איתי קשר
